חומרי הדברה - סיכונים ובטיחות

חומרי הדברה זכו פעמים רבות לתואר "ההמצאה שהצילה הכי הרבה חיים", ללא ספק יותר מהמצאות מפורסמות יותר כמו הפניצילין או הכימותרפיה. עם זאת, ולמרות שאין ספק בדבר תרומתם של חומרי הדברה לעליה ביעילות היצור החקלאי, חומרי הדברה הם רעלים, וככאלה מסוכנים לא רק למזיקים אלא, למרבה הצער, גם לעושים בהם שימוש ובני משפחותיהם. בשורות הבאות נתייחס לכמה סוגים עיקריים של חומרי הדברה ולדרך הנאותה לטפל בהם בצורה בטיחותית ובריאה. חומרי הדברה- סוגים עיקריים בשוק קיימות ללא כל גוזמה מאות רבות של חומרי הדברה, עשרות יצרנים, ומותגים רבים מספור. עם זאת, קיימות כמה קבוצות בודדות בלבד, למעשה בעיקר שתים, של חומרי הדברה הנבדלות זו מזו בצורה מהותית. הסוג הראשון הוא הרעלנים האורגאניים הקטנים, הישן שבהם הוא הDDT המפורסם. מדובר למעשה בחלקיק קטן שגורם למערכת העצבים של מזיקים להפסיק מלתפקד. החומר לא רעיל ישירות לבני אדם, אולם כיוון שהחומר לא מתפרק (ולכן עובר בשרשרת הביולוגית), מפר את האיזון האקולוגי ויתכן גם שגורם לסרטן, השימוש החקלאי בddt נאסר בכל המדינות המערביות, כולל ישראל. מסיבה זו חומרי הדברה על בסיס DDT ונגזרות שלו (שרובן אסורות גם הן) הם חומרי הדברה נדירים יחסית, בעיקר בשימוש רפואי, ולעיתים רחוקות מאוד בטיפול בזנים מסויימים מאוד של מזיקים. חומרי הדברה נפוצים יותר, ולמעשה מרביתם של חומרי הדברה לשימוש ביתי, הם מקבוצת הפוספאטים האורגאניים. מדובר למעשה בחומרים כימיים הפוגעים בפעילות מולקולה מסויימת וחשובה מאוד בגופם של המזיקים, ולכן גורמים למעין מוות מחנק עצמי. חומרי הדברה אלו מתפרקים בקלות יחסית, ולכן לא פוגעים כל כך באקולוגיה, וקצב היווצרות המינים העמידים לדידם של חומרי הדברה אלו הרבה יותר איטי מאשר הDDT. עם זאת, פוספאטים אורגאניים פוגעים בפעילות מולקולה שקיימת גם בגופנו, ולכן חומרי הדברה מסוכנים לנו לא פחות מאשר למזיקים. אז איך נשמרים? ישנן שתי מילות מפתח בנוגע לשימוש בטיחותי בחומרי הדברה: שימוש ואחסון נכונים. השימוש הנכון כולל הפעלה של החומר אך ורק לפי ההוראות (שימו לב במיוחד לדרישה לאוורר את האזור לאחר הריסוס, אופן הפעלת המיכל הנכונה, האיסור המוחלט על ריסוס על חלקי גוף וריריות, וכאשר נחוץ הצורך בשימוש בציוד מגן מתאים, כולל בגדים ארוכים ואטומים, משקפי מגן, מסכות וכו'). האחסון הנכון מכוון בעיקר למנוע סכנה של הגעת חומרי הדברה לידיהם של ילדים (מעל לשליש ממקרי ההרעלות של ילדים בישראל נגרמים באשמתם של חומרי הדברה שונים) או למקורות אוכל/שתיה. דאגו לאבטח כל חומרי הדברה, ובמקרה הצורך לנעול את אזור האחסון. במידה וחלילה נפגע מי מסביבתכם, הטיפול היעיל היחיד הוא הבאה (במהירות האפשרית המירבית) לבית החולים, עדיף בטיווח של מד"א. קיים חומר נגד (אנטי-דוט) יעיל ביותר, אולם הוא צריך להינתן תוך כמה דקות עד שעות מזמן ההרעלה. הסימנים המחשידים להרעלה הם יובש, קצב לב ונשימות מהירים, חיוורון, אישונים מורחבים (גם באור), טשטוש ראיה לקרוב.